לצאת ממצרים, ביחד

מני היה חילוני עם נגיעות קטנות של יהדות... ביום בר המצווה שלו, לפני המסיבה, הלך לבית כנסת ועלה לתורה. בשבת, כשהיה אצל סבא שלו, עשה קידוש, וביום כיפור צם לפחות עד הבוקר. בצבא הסתכל על החיילים הדתיים כדוסים נחמדים. התבדח איתם ולעיתים גם התווכח. מה שבטוח, הם נראו לו חבורה של פראיירים, שבמקום ליהנות מהחיים, בחרו להסתגף ולחיות על פי חוקים משונים שהוצנחו ממקור בלתי ברור. אחרי הצבא נסע לטיול בתאילנד. כמעט שנה טייל בטרקים הכי שווים באזור. הגיע לכפרים מרוחקים ולא פספס אף מטרה שהציב לעצמו.

שלשה חודשים לפני שחזר, פגש מני במקרה בקבוצת נזירים חייכנים ומסבירי פנים. היות שסיים את כל מה שתכנן, החליט להישאר במנזר עד לתאריך הטיסה חזרה. הוא הסתובב בין הנזירים, ישב לאכול איתם והיה לידם כשעשו מדיטציה. באחד הימים, כשיצא מני מחדרו, התנגש במטייל ישראלי נוסף...

"מני???"

"דביר???"

"מה קורה, חבר שלי?"

שניהם התחבקו חיבוק גברי וטפחו זה על שכם זה. דביר היה חבר של מני מהצבא, והם שמחו להיפגש. החליפו סיפורי מסע ותיבלו במעשיות צבא. "אז מה אתה עושה היום בערב?" שאל מני את דביר. "היום אני יוצא ממצרים", השיב דביר בבת צחוק. מני פקח עיניים גדולות, ודביר צחק...

"אני מתכוון לקפוץ לבית חב"ד הערב", פירט דביר. "בית חב"ד? למה?" תמה מני. "היום ליל הסדר... שמעתי שזו חוויה מדהימה כאן בתאילנד, אז הערב אני שם. תבוא גם, תראה קצת חבר'ה מהארץ ותחזור למנזר שלך..." מני חשב רגע והחליט לזרום עם העניין. "אז קבענו" אמר דביר.

כשמני הגיע למקום, היה המום מכמות הישראלים שישבה שם. השולחנות ערוכים כל טוב, והמכנה המשותף לכל הנמצאים הוא... יהודים!

במשך שלש השעות הקרובות, מני עבר חוויה שטלטלה אותו כמו שלא טולטל מימיו. הוא שמע על עם ישראל, על יציאת מצרים, על מתן תורה. הוא התפוצץ מרוב מידע, ובניגוד לצבא, כאן לא רצה להתווכח, רק לשמוע עוד. היו לו מיליון שאלות, והוא שאל אחת לאחת, ומנדי החב"דניק ענה. "אני מקווה שאינני מגזים בשאלות", התנצל מני, ומנדי צחק, "יקירי, בלילה הזה התפקיד שלך הוא לשאול שאלות".

החשיפה הפתאומית לכמות כזו של יהדות ניערה את מני כמו "טילטולית" בדרך למטווח, ביום אימונים בצבא. מני לא יכל לעזוב, הוא רצה לדעת עוד ועוד, והמחשבות התרוצצו במוחו גם כשחזר למנזר. עוד באותו לילה אסף את כל חפציו והלך לישון בבית חב"ד. את החודשים שנשארו לו, בילה בבית חב"ד, צמוד למנדי החב"דניק. שואל ונענה. כשחזר לארץ, סיפר לחבריו על הטיול... תיאר את הטיפוס על ההרים, את החיים בכפרים המבודדים ואת הבאנג'י ההזוי שעשה פעמיים, רק כדי להרגיש את הטירוף שוב. אבל תמיד כשהגיע לסוף הטיול וסיפר בהתלהבות על חווית ליל הסדר האישית שעבר, נצצו עיניו.

מני הרגיש שהוא זקוק למישהו שיכיל אותו, למקום שלא ישפוט אותו על השאלות הרבות שיש לו ומצד שני יכוון אותו בלי פשרות, כדי שיוכל להרגיש שוב את החיבור הרוחני שהרגיש באותו לילה. חבר הציע לו שבת אירוח בישיבה למתחזקים. שם פגש חבר'ה שהיו בדיוק במצב שלו. שוב חש בחיבור המיוחד הזה שהרגיש בליל הסדר בתאילנד. "זהו..." חשב לעצמו מני, "ברגע שנכנסתי לכאן יצאתי ממצרים, עכשיו נשאר לי רק לקבל את התורה..."

כל בעל תשובה או מתחזק, עובר תהליך התמודדות בלתי פשוט. התמודדות עם עצמו ועם ההנהגות אליהן לא התרגל מעולם. התמודדות עם הסביבה הקרובה ועוד ועוד. כשבעל תשובה קופץ למים ואינו יודע לשחות כלל – המהלך הזה מרתיע אותו ולעיתים אף גורם לו לחוש תחושת כישלון ולברוח חזרה למקום המוכר, גם אם אינו מקום המסב לו אושר. לעומתו, אדם העובר תהליך התחזקות ומקבל גלגל הצלה לפני הקפיצה למים, יימנע ממשברים וקשיים שאינו חייב לעבור כלל.

נכון להיום, הוקמו עמותות וישיבות רבות, שכל מטרתן היא למנוע מצבים מעין אלה וזאת באמצעות ליווי המתחזק, סיוע בתהליך התשובה בקצב המתאים לו, בלי בלבולים וחששות. הכוונה עדינה למהירות המתאימה לו, לא לרוץ מדי קדימה, אך גם לא להישאר תקוע באותה נקודה זמן רב. אז אם החלטת לצאת ממצרים, אל תישאר לבד במדבר!

מטרתנו:

- לכוון כל חוזר בתשובה, לתת לו אוזן קשבת, ייעוץ וליווי של חונך צרמוד לאורך כל תהליך החזרה בתשובה.
- לרכך את תהליך החזרה בתשובה, להקל בחמימות, בדרכי נועם ובשפה ברורה לכל נפש.

הנך מוזמן לשבת אירוח

מטרתנו:

- דאגה לכל בחור בעל תשובה ברוחניות ובגשמיות.
- הענקת מיטב הכלים לצמיחה וליצירת בן תורה אמיתי.
- הדרכה צמודה בכל תהליך החזרה בתשובה.
- סיוע בנישואין על פי התורה, בקדושה ובטהרה.

הנך מוזמן לשבת אירוח

מטרתנו:

- הדרכה וסיוע לחוזרים בתשובה.
- עזרה והתמודדות מול האתגרים הניצבים בפני כל בעל תשובה המתקרב ליהדות.
- קבלה באהבה את כל הבאים בשערי הישיבה ותמיכה קהילתית כמשפחה אחת גדולה.

הנך מוזמן לשבת אירוח

TOP