האינתיפאדה השקטה

פולין, לובלין 1928.

רוחל'ה, נערה כבת 15, התרחקה בצעדים מהירים מחבורת הנערים שהתקבצה בצד הרחוב. אחד הנערים זרק לכיוונה הערה בפולנית, ורוחל'ה המשיכה כאילו אינה שומעת... 

"אשר בחר בנו מכל העמים", לחשה לעצמה ברגש.

מרוקו, מיגדור 1870.

מסעודה, נערה צעירה בת 17, נשלחה על ידי אמה לרכוש מוצרים לכבוד שבת. היא מסתובבת בשוק. סאלם, המוכר הערבי, מחייך אליה ומציע לה תפוח. מסעודה מסרבת בנימוס ומתרחקת במהירות מהדוכן.

"והבדילנו מכל עם", אמרה לעצמה בגאווה.

תימן, עדן 1573.

סעידה, רק בת 12, הולכת לבדה לשאוב מים מהבאר הרחוקה מביתה מרחק שעה קלה. מחמוד יושב מחוץ לביתו לועס גת ומעשן נרגילה. הוא קורא לה תוך שהוא מציע לה עוגה מתוקה מהצלחת לידו. סעידה אינה עונה וממשיכה לצעוד במהירות.

"ורוממנו מכל הלשונות", הזכירה לעצמה בתוקף.

ישראל, קניון בת-ים 2017.

סיון, נערה בת 16, מסתובבת עם שתי חברותיה ומתיישבת בשולחן פנוי ליד חנות הפיצה האהובה עליה. עלי, בן מיעוטים שעובד בקניון, שואל אותה אם תרצה לשתות משהו על חשבונו. סיון מחייכת בביישנות ועונה בשלילה. עלי מתעקש. הולך וחוזר עם בקבוק קולה ומגש פיצה לכל הבנות. הוא מגיע עם חבר, בן מיעוטים גם הוא. אחרי כמה מחמאות שגורמות לסיון להסמיק, הוא מבקש ממנה טלפון, רק בשביל שיוכל להזמין אותה שוב לפיצה. סיון מסרבת בעדינות. עלי מחייך, "אני מבין אותך", הוא אומר, "זה הטלפון שלי וכשתרצי לשתות משהו, תתקשרי". סיון אינה מסרבת.

עלי וחברו מתרחקים מהבנות. הם מתלחשים ומתפקעים מצחוק. עלי מסתובב וקורץ לסיון, רגע לפני שהוא נעלם מהאיזור.

סיון וחברותיה מרגישות מוחמאות. "ממש חמודים", אומרת סיון. "נכון", עונה לה חברתה, "תשמרי את המספר שלו, נתקשר אליו שוב בפעם הבא שנבוא לכאן. אולי נרוויח עוד פיצה על חשבון החבר החדש שלך..."

כולן צוחקות צחוק מתגלגל. סיון מחטיפה לה מכה בכתף. "נראה לך... הוא ערבי!!!"

כמה שבועות לאחר מכן, סיון יוצאת עם עלי בלי לדווח לאף אחד. החברות אינן יודעות ובוודאי שלא ההורים. עלי מפנק אותה ונותן לה להרגיש מאוהבת. הקשר ביניהם מתהדק, ועלי משכנע את סיון לבוא איתו לכפר... "המשפחה שלי תשתגע עלייך", הוא מבטיח. סיון מודיעה להוריה שהיא מאוהבת, מאושרת, מצאה את האיש שלה ורוצה לעבור לגור אתו. "את רק בת 16", מתפרצת אמא שלה". "מי זה הבחור? איך בכלל קוראים לו...?" שואל אביה. סיון מהססת ולאחר מכן ממלמלת "עלי..."

"עלי?" אבא פותח את עיניו למלוא גודלן... "ערבי??? השתגעת?!"

סיון מתפרצת על הוריה... "אינכם מכירים אותו בכלל... אתם סתם גזענים!!!"

היא נכנסת לחדרה בוכה וטורקת את הדלת. אמא של סיון בוכה אף היא, ואביה מתיישב בייאוש על הספה בסלון. באמצע הלילה, אורזת סיון תיק עם מעט בגדים, נפגשת עם עלי בחנייה מתחת לביתה, וחייה וחיי משפחתה משתנים לתמיד.

לאורך כל הדורות, הרגישו עצמן בנות ישראל מרוממות מעם, מובדלות, מופרשות וטהורות. הן ידעו שהן שייכות לעם הקדוש ושמרו על עצמן בכל מקום בהן גרו. בפולין, במרוקו, בתימן, ובכל מקום שבו גרו יהודים לצד גויים, ידעו בנות ישראל להתרחק ולבנות סביבן חומות של הגנה, גם כשהיו לבדן. לצערנו הרב, דווקא כאן בארץ ישראל, במקום שבו חי קיבוץ יהודי ענק, חוזר על עצמו הסיפור עם סיון בווריאציות שונות אצל אלפי בנות מבתים טובים. זה יכול לקרות גם לבת שלך! אפשר וצריך לעצור את זה!

הערבים קוראים לתופעה הזו: "האינתיפאדה השקטה". הנתון המזעזע מספר כי נכון להיום, כ-30,000 בנות יהודיות נמצאות בכפרים ערבים וסובלות מאלימות קשה, השפלות ואף גרוע מכך. כנראה שחלקן כבר אינן בין החיים, אך אין דרך לדעת זאת, היות שהן אינן יכולות ליצור קשר עם העולם החיצון. אלה שכן מצליחות, יוצרות קשר עם ארגונים כמו יד לאחים. ארגונים אלה פועלים בחירוף נפש להצלת הבנות ולהוצאתן ממקום שביין. מבצעי ההצלה של יד לאחים נערכים בשיתוף כוחות הצבא ושירותי הביטחון וכרוכים בסכנת נפשות אמיתית. זה פדיון שבויים של ממש!

הבנות המשוחררות מקבלות ליווי צמוד מרגע הפנייה. מתנדבי יד לאחים מסייעים להן במציאת מקום מקלט מוגן ובסיוע כלכלי להן ולילדיהן. עובדות סוציאליות עוזרות להן בתהליך ההיקלטות בחברה היהודית והחזרתן לחיק משפחתן.

אל תגיד: "לי זה לא יקרה..."! בוא נעצור את זה יחד!

מטרתנו:

- שימור הזהות היהודית של כל יהודי ומניעת התבוללות.
- מוכנות לעמידה לימין כל יהודי המצוי בסכנת אבדון וניתוק.
- הצלת בנות יהודיות מכפרים ערביים.
- שיקום חיי הנערה לאחר השחרור.
- עזרה לבני המשפחה ונתינת מענה מיידי.

כותבים עלינו

"תודה היא מילה קטנה להביע את מה שבלב. תודה על ההקשבה, על העזרה והעידוד. תודה על כל מה שנתתם לי, ובפרט תודה גדולה לש' היקרה והמדהימה, על שהיתה איתי לאורך כל הדרך. שה' ישלם שכרכם על כל פועלכם".

מיטל פ.

TOP