אזכרה לנפטר

אזכרה ביום השלושים

ביום אזכרת השלושים ימים מן הקבורה כאשר המשפחה עולה לקבר הנפטר, מקובל ביום זה בעלייה לקבר היא גם לערוך את טקס גילוי וחנוכת המצבה.

טקס העלייה לקבר שנערך בסיום השלושים וביום השנה, כולל את אותם הפסוקים והתפילות הנאמרים גם בעלייה לקבר בסיום השבעה.

אזכרה לנפטרים אזכרה ביום השנה לאבל

באבל על הורים נמשכים מרבית דיני השלושים גם כאשר חולפת שנה. בשנה מעוברת מסתיימים מנהגי האבלות בתום שנה,

אולם העלייה לקבר נעשית על פי רוב רק לאחר שלושה עשר חודשים מן הפטירה והקבורה.

אזכרה לנפטר אמירת קדיש

אמירת הקדיש נאמרת באזכרה לנפטר ותפילה זו נמשכת עד סיום אחד-עשר חודשים מן הקבורה.

בשנת האבל חלים מנהגי אבלות בהם לא נהוג להשתתף בשמחות ובאירועים בהם יש מוסיקה ומסיבות עם רבי משתתפים,

נהוג לא לבלות וללכת למקומות בילוי כמו מסעדות ובתי קפה ולא ללבוש בגדים חדשים.

גם המנהג לא להסתפר ולא להתגלח עשוי להימשך מעבר לשלושים ויש הנוהגים להמשיך בו עד לסיום השנה.

בתום השנה מיום הפטירה לפי לוח השנה העברי עולים לקבר, עורכים טקס קצר ויש הנושאים גם דברים אישיים או דברי הספד.

בכל שנה, ביום התאריך העברי שבו התרחשה הפטירה נהוג לציין את היום, לעלות לקבר ולהעלות את זכר הנפטר.

נוהגים גם להדליק נר נשמה ולקיים טקס קצר הכולל את אותם הפסוקים והתפילות הנאמרים בעלייה לקבר עם סיום השבעה.

יש הנוהגים ללמוד מספר משניות לאחר הטקס, לעילוי נשמתו של הנפטר, או לקיים אזכרה בבית הכנסת או בבית אחר.

יש הנוהגים לעלות לתורה בשבת שלפני העלייה לקבר או באחד הימים שני וחמישי, בהם קוראים בתורה בבית הכנסת.

בימי היזכור נערכים ברבים מבתי הכנסת טקסי הזכרת נשמות. ימים כמו  יום הכיפורים, היום השביעי של חג הפסח, חג השבועות ושמחת תורה.

הזכרת הנשמות נערכת גם במהלך תפילת הבוקר בין קריאת התורה לתפילת מוסף, ומזכירים בהם נשמות כמו חללי השואה

וחללי מערכות ישראל ויש גם מקום להזכיר את נשמותיהם של קרובים שנפטרו.

בקהילות אחרות נהוג להזכיר את הנפטרים בתפילת "אשכבה" הנאמרת לאחר העלייה לתורה, ובימים בהם מזכירים נשמות להדליק נר נשמה.

אזכרה לנפטר- המנהגים היהודים שיש לקיימם

במסורת היהודית נהוג לערוך טקסי אזכרה מכובדים למנוח. בטקסים אלה, נאמרים ברכות שמטרתן היא אחת, העלאת נשמתו של המנוח.
יש להכין ארוחה גדולה עם מגוון מאכלים שונים וכשרים, כך שכל מנה, מברכים עליה בזמן קיום אקס אזכרה לנפטר. יש לדאוג כי באזכרה, יהיו
מיני מזונות ולברך את הברכה המתאימה. יש לדאוג כי יהיו פירות וירקות {בורא מיני מזונות}.

יש לומר דברי תורה בשולחן, בגלל שרבים מהמנחמים יושבים יחד. יש לערוך כאמור סעודה, הנקראת "סעודת מצווה".
זה הזמן שיש לשמוע דברי חיזוק ללימוד תורה וקיום המצוות.

מתי עורכים אזכרה למנוח?

את יום אזכרה למנוח, עורכים ביום השלושים לפטירת, כאשר יש לקיים את הטקס עם מניין של 10 גברים. זה היום אשר
בו עולים לקבר ונוהגים ביום זה לערוך "גילוי מצבה". החזן אשר עורך את האזכרה פותח בקריאת פרקי תהילים ולאחר
מכן אומר מזמור בתהילים "קיט" אשר ערוך צלפי סדר הא'-ב' אשר מורכב מאותיות של שם המנוח. לאחר מכן, יאמר
החזן, 4 משניות שהאותיות שלהן, מרכיבות את המילה "נשמה". לאחר אמירת פרקי תהילים, אומרים האבלים את
פרקי קדיש יתום ותפילת קדיש.. בטרם פרידה, יש להניח אבן על הקבר, על מנת להראות כי מי שנכח באזכרה לא שכח את הנפטר.

יש לערוך סעודת מצווה, כאשר הארוחה היא מלאה. לרוב, נהוג להזמין אוכל מוכן מבושל מחברת קייטרינג כשרה, אשר מכינה
את האוכל באותו היום ומביאה אותו לבית המנוח שבו יושבים שבעה, בערב האחרון שבו מסתיימת השבעה.

טקס אזכרה לאחר שנה

בכל שנה, יש לערוך טקס אזכרת הנפטר ראשית, יש להדחק נר זיכרון בבית בלילה שלפני האזכרה, יש לתת צדקה לנפטר.
יש להביא כיבוד לבית הכנסת או לערוך קידוש בשבת שחלה באותו סוף שבוע. האזכרה הדתית אשר נערכת בבית העלמין, לא מביאה
לידי ביטוי את הזיכרון והגעגוע לאדם יקר שאיבדנו ולכן, יש אשר נוהגים להתאסף יחד ולהזכיר את הנפטר כאשר מי שנוכח
הם בני המשפחה, הקרובים והחברים.

ישנם אנשים או משפחות שאינן יכולות לערוך את טקס האזכרה, היות והם קשי יום. במקרים אלה, קיימות אגודות כמו
הלב היהודי, אשר מסייע לאנשים ומשפחות אלה. מדובר על אגודה ללא מטרת רווח, אשר מעסיקה מאות מתנדבים, הכוללים
גם רבנים, אשר מגיעים לבית המשפחה המתאבלת ומסייעים להם ללא כל תמורה לקיום הטקס כהלכתו, עם כל מה
שמשתמע ממנו . אם על המזון שיוגש, התפילות, האזכרה עצמה ועוד.